הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD
פוסט טראומה
חוויה של אירוע מציאותי המאיים על השלמות הפיזית או על הביטחון של האדם , כגון, תאונת דרכים או תקיפה אלימה, מהווה את המרכז של ההפרעה הפוסט-טראומטית (PTSD ). גם חשיפה לאירוע טראומטי, ללא מעורבות ישירה, יכולה לעורר סימפטומים המאפיינים הפרעה פוסט-טראומטית. התגובה הטראומטית נובעת מתפיסת מצב כאיום על החיים. הסימפטומים המופיעים לאחר אירוע טראומטי מאופיינים בזכרונות מהאירוע אשר חוזרים על עצמם, ובאים לידי ביטוי גם בתמונות, צלילים , ריחות. החוויה הרגשית מתבטאת בחרדה, חוסר אונים, וחוויה של חוסר שליטה אשר מלווים בסימפטומים גופניים. ניכרים עוררות יתר, דריכות מוגזמת, קושי בהירדמות והתעוררות תכופה במהלך השינה. ברמה ההתנהגותית ניתן להבחין בנטייה להימנע מגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי עד כדי הימנעות מפעילויות משמעותיות והסתגרות, תגובות בהלה מוגזמות, חוסר סבלנות, רגזנות והתפרצויות זעם. לעיתים קיימת ירידה ברמה הקשבית, אשר באה לידי ביטוי בהפרעה בזיכרון. תופעות אלו פוחתות בהדרגה לאורך זמן, כאשר האדם מצליח להתמודד באופן מסתגל עם החוויה הטראומטית וחוזר לתפקוד תעסוקתי, משפחתי וחברתי תקין.
כאשר הסימפטומים מתמידים והתגובה הטראומטית מוכללת גם למצבים שאינם מהווים איום או סכנה לחיים ולשלמות הפיזית – היא פוגעת ברווחה הנפשית ובתפקוד של האדם במישורים השונים בחייו.
מטרת הטיפול היא עיבוד החוויה הטראומטית, הפחתת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים וחיזוק מנגנונים המאפשרים התמודדות מסתגלת, חוויה של שליטה ויכולת וחזרה לתפקוד בתחומי החיים השונים.